תהליך תופס מקום

 

20/2/2022

״תהליך תופס מקום״, הוא מונח מקצועי מעולם הדימות, למה שנקרא במילים פשוטות – גידול סרטני.

רגע לפני שיא האביב – זמן להתחדשות, לנקות, להתנקות ולפנות מקום – אנחנו מביאים נקודת מבט על ״תהליך תופס מקום״, ברוח העונה, ברוח האביב, ברוח ההתחדשות – הריפוי אליו אנו שואפים.

רבות דובר ומדובר על המחלה הזו – מחלת הסרטן.
מחקרים , פריצות דרך השכם וערב, תרופות חדשניות, המצאות יצירתיות, סיפורי תקווה והשראה, סיפורי סבל וכאב, חיים ומוות והרבה סימני שאלה, כשמעל לכולם, השאלה: אבל למה? למה אני?

אז למדנו שיש מזונות שייטיבו עמנו, למדנו את חשיבותה של פעילות גופנית, ואחרי שהתחלנו להפנים שלאורח חיינו יש השפעה גדולה על מחלות – גילינו שעדיין רב  הנסתר על הגלוי .
בדרך לריפוי בכל שלב נגלה לנו עוד דבר שלא ידענו, ואיתו אנו מתקדמים בכל שלב בדרך, והגיע הזמן להוסיף עוד רובד מדובר וגלוי, שיהפוך לפרקטיקה של המחלה הזו, כדי לפנות מקום לריפוי מתקדם יותר. רובד שמתחיל כבר בתודעה. במהות.
רובד שדורש התפתחות של התודעה.
העולם שלנו  מדויק להפליא. לכל דבר יש זמן, מקום, גודל, צורה ומימד.
לחומר, לרוח, לרגש, למחשבה, למילים, לזיכרון על גווניו: לזכרון המנטאלי, לזכרון הגנטי ולזכרון ההיסטורי; לאוכל, לזמנים, להרגלים, ועוד ועוד. ויחד עם אלה, ובעיקר, לאי הוודאות כמו גם לוודאות.
כל דבר בזמנו, וכל דבר במידה – במידה שלו.

לכל דבר יש מקום. ולכל דבר יש את המקום שלו. המקום הטבעי.
כל דבר תופס מקום. וכשכל דבר בזמנו ובמידה שלו – אז המקום שיתפוס יהיה רק המקום המדויק והאמיתי שלו – כפי שנועד מלכתחילה.
כשדבר לא נמצא בזמנו ובמקומו – המקום שיתפוס יהיה גדול ורחב בהרבה ממקומו האמיתי.
ומאחר והכל מדויק, אז התוספת תבוא על חשבון משהו אחר, וזה יקרה בצורה סינרגטית רק לכיוון ההפוך- כמגרעה.

כך גם עם תאי הגוף: תא הוא שם עצם של משהו שאוגר, מכיל. תאי גוף נועדו לאגור אנרגיה.
כאשר כמות התאים גדלה יתר על המידה, כלומר, לא נעשה פינוי נכון של תאים – נוצר גידול.
התאים תופסים מקום של אלמנטים אחרים בגוף. זה יכול להיות חלל שנועד לזרימת דם, זרימה עצבית וכדומה.
אבל לא רק מקום פיסי, וכאן נכנסת הסינרגיה. כפי שהתא אוגר אנרגיה – במצב בו קיימת כמות עודפת של תאים, הגידול יגזול גם את האנרגיה, את הכוח הפיסי של האדם, כי הגוף ימקד את האנרגיה שבו כדי לפנות את התאים העודפים. (פינוי שלא תמיד עומד בקצב האגירה ולכן אינו מצליח).
דמיינו סירה, אותם מי נהר המשיטים את הסירה, במידה ויכנסו לתוכה, יציפו ועלולים לגרום לה לשקוע.
האדם בסירה, במקום לנווט אותה ולמלא אותה בדגים, ימקד את כל תשומת הלב שלו בפינוי המים מתוכה ובמניעת הסכנה הקיימת.

ולכן, מבחינה מעשית – מה שעבר זמנו, מה שאין בו צורך כבר, מה שמזיק בנוכחותו, צריך לפנות מהמקום… שלא יתפוס מקום…. ״ישן מפני חדש תוציא״ לימדו אותנו.
וזה נכון לגבי הכל: קשרים עם אנשים, אמונות, מנהגים, מילים, שיחות, רגשות , הרגלים , מחלות, תרופות, זמן, מלחמות, זיכרונות – כולם אנרגיה.
הכל וכל דבר, תופסים מקום ואין שום דבר שהוא סתם… כל דבר שהוא לא במקום, יגרום לנזק: ישתלט, יעצור הכל, יתקע.
מדי פעם יש לפנות מקום מדברים שהחלו לתפוס מקום ועושים נזק, כי כבר אין להם מקום.
להיפרד, להעביר הלאה.

כל פעם שאנחנו מרגישים שמשהו כבר לא – לא נח לנו, לא מתאים,  אפילו שיחה תמימה, הרגל, ובעיקר דברים שאנחנו מקדשים או תולים בהם את האושר שלנו ואת החיים שלנו, ננסה לעצור ולבדוק אם יש להם עדיין מקום בגוף שלנו, בנשמה שלנו ובחיים שלנו. ואם אין, נבקש בתוכנו את הכח להתחיל לפנות. להיפרד. כדי לאפשר התחדשות של מה שבאמת אנחנו רוצים וצריכים. וכך גם לגבי התאים שלנו.

לפעמים נדרש שיקוף, לפעמים נדרשת הארה, לפעמים נדרשת הערה. לפעמים נדרש ליווי, לפעמים פשוט מגיע הזמן. הכל קיים לרשותנו, רק צריך לשים לב.

*מחלת הסרטן היא תוצאה אפשרית אחת של תהליך תופס מקום, יכולות להיות תוצאות אחרות ומגוונות לתהליך הזה. כשהמשותף לכולן הוא שכשמתקבלת התוצאה היא לא רצויה, מפחידה ומאיימת, אבל לעולם, כל תוצאה תביא איתה הזדמנות למצב רצוי. לריפוי.

רפואה שלמה.