2/3/2025

לשמחתי, המילה ריפוי והצורך בו, נכנסו למודעות ולשפה המדוברת ומתקבלים היום בצורה פחות מיסטית ,פחות רוחנית והרבה יותר כצורך פרקטי קיומי.
זהו אלמנט נוסף, מתוך כלל האלמנטים שאני מבקשת לשים עליו דגש מבעוד מועד, וכדאי לשים לב אליהם.
קידום ריפוי הוא מנוע הצמיחה העוצמתי ביותר, וקיומו ככזה היום – גלוי.
מחלות, מכל סוג, זה כבר לא משתלם. זה יקר מדי, זה מעייף מדי, זה לא נוח, מעיק וזה בעיקר משבש את האמון.

מה זה ריפוי?
על רגל אחת, ריפוי הוא התכלית – תכלית הקיום במרחב אי הוודאות. וככזה, מטבע הדברים הוא הדבר היקר ביותר שקיים ויחד עם זאת הוא הדבר המשתלם ביותר שקיים.

בשנה וחצי האחרונות, אני מתבוננת באיילון מאסק, דווקא מנקודת מבט אחרת, המשקפת ריפוי. נקודת מבט שהצגתי לראשונה במאמר ״השאיפה להיות יהודי״, ברוח הדברים שהעיד מאסק על עצמו בביקור במחנה ההשמדה אושוויץ, וזה עוד הרבה לפני שאילון מאסק נכנס לחיינו בסערה, כאביר הריפוי בממשל טראמפ. ומאז, אני בוחנת את צעדיו דרך עיני הריפוי, כשלתפישתי, גם איילון מאסק וגם דונאלד טראמפ הם כמו כולנו – כלים. כלים שמטרתם להעיר שפה אוניברסלית המדברת ושואפת לריפוי.

בהמשך למאמר האחרון שפרסמתי – ״מפסיקים את הסיוע״ – עליית המדרגה לכאורה, של אילון מאסק, מול עובדי הממשל הפדרלי לא מפתיעה. ״מה עשיתם בשבוע האחרון?״ שאל מאסק את עובדי הממשל בארה״ב, תפרטו – או שזה ייחשב כהתפטרות.

ובהיותו כלי ריפוי, אז את השאלה הזו, ״מה עשית בשבוע האחרון״? לא רק עובדי הממשל האמריקאי, אלא כל אחד צריך לשאול את עצמו כדי להשאר רלוונטי – תמיד, והיום יותר מתמיד.
וכשאנחנו לא עושים את הבקרה העצמית הזו בעצמנו – נדרשת התערבות חיצונית שמכריחה אותנו לכך, ואז, זה פחות נעים ולפעמים אפילו מזעזע.

מה עשית בשבוע האחרון לקידום ריפוי? ריפוי אישי שלך, קידום הריפוי הכללי.

הפעם, תחת הכותרת של ״ייעול״ ממשיך ממשל טראמפ ושליחיו בקו שמרגיש אגרסיבי, כמו טיפול בהלם. גם זו שיטת ריפוי- אולי שנויה במחלוקת, אבל לפעמים בלתי נמנעת.

ריפוי הוא מצב נדרש, תמיד, כחלק מהאבולוציה – חלק מהטבע.
טראמפ ומאסק רק מטילים אור על מה שכל אחד ואחת מרגישים בעצמם – עומק החולי הקיים בחברה האנושית כיום והצורך בשינוי התפישות הקיימות שמייצרות את החולי הזה.
הריפוי הזה לא פוסח על אף אחד.

האם אתם מרגישים חלק מחברה או סביבה שנעשה בה טיפול בהלם, בצורה כזו או אחרת?
אם כן, כדאי לכם להאיץ את קצב החשיפה האישי והקולקטיבי לריפוי ולחקר שלו. למה?  כדי להפוך להיות חלק פעיל מהריפוי, מה שברוב המקרים ימנע שימוש ב״מכות חשמל״ נוספות.

אז מה עשית בשבוע האחרון לקידום הריפוי האישי שלך והריפוי הכללי?

בעולם שדוהר לקידמה אין מנוס מלהכיר בריפוי כשפה, להיחשף אליה, ללמוד אותה, לזוז ולא לפחד, ולדעת שהבחירה – לאיזה כיוון לקחת את דרך הריפוי – נתונה בידינו. הריפוי הרי יקרה ממילא, כי הוא התנועה של החיים. האם הוא יקרה בטוב או בפחות טוב – זה כבר תלוי בבחירה שנעשה. אם נבחר להיות פעילים ושותפים בריפוי או פאסיביים.

ובכל זאת, מה עשית בשבוע האחרון לקידום הריפוי האישי שלך ולקידום הריפוי הכללי?

השקעה בריפוי, היא ההשקעה המבטיחה ביותר, מאז ולתמיד, ובמיוחד היום.
הריפוי המתבקש במערכות שלמות, בתפישות קיימות, ברעיונות, בדרך האבחנה והאבחון של מצבים, בטיפול במחלות – הוא צורך המתעורר בכל מקום ואצל כל אדם – היום, בכל מדינה, בכל תרבות, בכל תעשיה. בתודעה. צורך, שקשה מאד להשתיק, ולאחרונה, קיבל תאוצה גם בהשראת ממשלתו של טראמפ
רעידות האדמה שמייצר ממשל זה, ומאלצות ריפוי – מדליקות נורת אזהרה להתכנות גבוהה לגלי צונאמי ברחבי העולם כדי להזיז את הלוחות לסדר חדש – היערכות מוקדמת לכך תצמצם נפגעים

לשמחתי, ואחרי שנים של חקר תהליכי ריפוי, יצירה מתוכם וקידום הרעיון והשפה הזו – ריפוי, זו כבר מילה שחדרה לתודעה. ריפוי הוא צורך. מחלות, תרופות וריפוי – הם כבר הרבה מעבר למה שאנחנו מכירים.
אל תחכו לאיזה טראמפ או מאסק שיקימו מחלקת ריפוי בלתי תלויה בארגון שלכם או בחיים הפרטיים שלכם
ויאלצו אתכם להתמודד עם הצורך בריפוי ועם מקומכם בתוך עולם שמטבעו שואף לריפוי.
צאו לחפש ריפוי והשקיעו בו ובלימוד שפת הריפוי, כדי לייצר אימפקט אמיתי.