30/3/2023

משפט צדק הוא דבר מוחלט, אלוהי משהו.
משפט צדק לא יכול להיעשות על ידי אדם – בשר ודם.
כל מי שמחפש אותו אצל כזה – ראוי שיחשוב בשנית.
וכל אדם הטוען לכתר הזה – כאילו יש בידיו לעשות צדק, ראוי שיבדוק על מה הוא באמת נלחם.
האם הוא ניחן ביכולת האלוהית לראות את התמונה המלאה? – זו הגלויה לעין, וזו הנסתרת
וכמה הוא בעצמו שואף אל הצדק הזה? פועל למענו, לגעת בו, ולו במעט, לחיות לאורו.

לפני כמעט שנתיים, ביום השבעת הממשלה הקודמת פרסמתי טקסט שכותרתו ״משפט המלך״. טקסט, שהיום, בקריאה שלו, אפשר להרגיש חיזיון חי שהפך למציאות. טקסט, שבעיני כל אדם צריך לקרוא. להרגיש את הזמנים, להעז להתעמק בו – במילים הכתובות, ובמשמעות המקיפה שלהן.

הזיכוי של רומן זדורוב, אחרי שלוש הרשעות, בידי שופטים בני אנוש, ראויים ככל שיהיו, צריך להזכיר לכל אחד ואחת משפט צדק מהו, ומהי מערכת משפטית, אנושית.  בעיקר בימים הללו.
אמת או שקר?
יודע, לא יודע?
מי יודע? …
על מה בעצם כולם נלחמים היום? על אותו הדבר – כולם מחפשים משפט צדק, רק שהקיום שלו הוא לא בצד כזה או אחר, לא מימין ולא משמאל. משפט צדק הוא מעל כולנו.

ולי, באופן אישי היא מזכירה איש יקר, שכבר לא בין החיים, שזכיתי להכיר מקרוב לזמן מה – עמוס ברנס.
אדם שסיפור חייו הטביע בי חותם.
אדם עדין, פואטי משהו, שהואשם ברצח. אדם שנלחם על חפותו עד שזכה, ולאחר שזכה – מת.
ואולי זו הייתה תכליתו בעולם הזה. לסמל את הגבולות של מה שנראה ואת האינסוף של מה שבלתי נראה, שסופו להתגלות.

אני צועדת בדרך בה אני מגלה בכל יום עוד ועוד נתיבים, משתפת את מה שגיליתי, מלמדת את מה שלמדתי, ומעודדת יציאה מצעידה בנתיב צר, מוכר ולכאורה בטוח.
הצעידה בנתיב צר כבר אינה מתאימה לעולם בו אנו חיים.