סוף עידן של יחסים פורנוגרפיים

9/5/2021

את המאוויים הפנימיים, המנוע של האדם היום – המחלה והתרופה, המתנה והקללה, ההתמודדות – חשפה האשליה של הכל אפשרי והכל מותר. וכך נתקבלה, במסווה של כל דבר הגון בכל תחום, תעשיית פורנו, שמספקת לצרכנים גירוי לשתי דקות, וריק מתמשך והורג. שחקנים מסוממים, צופים מכורים, מפיקי על שמשחררים סרטים אל הקולנוע הענק ביותר בעולם – העולם.  וכולם כולם רדומים.

מציצים, ונותנים להציץ – בעולמות לא שלך. בפנטזיות הפרטיות של כל אחד. וכולם שותקים. שותקים ומשתפים פעולה.
נגעלים ושותקים. מעצמם, ממה שהם רואים, ממה שהם משתפים איתו פעולה.
כמו הורה לילד, שיודע שמישהו מבוגר מהמשפחה אונס את הילד שלו, ושותק מתוך הפחדים האישיים שלו.

כשהאדם אינו שלם, ולא עסוק בלחפש את הדרך לעצמו – היצר שבו לא יכול להבשיל, והוא מתגבר ומתגבר, ולא מבשיל ורק הופך לרעל. הרעל הזה, כשלא מוצא בתוכו מענה, מתחיל לחפש את החוץ. גירויים מלאכותיים חיצוניים.
והבלבול הוא גדול, כי החיפוש הוא אחר השלמות הפנימית – שבמגע איתה יופרה היצר ותיוולד היצירה.
אך ההיצע הקיים מציף את השוק בגירויים, ברעיונות, שהם למעשה תוצרים של דרכים שהחלו ולא הושלמו. כי הדרך שבין גירוי למימוש דורשת עבודה קשה.
והסחר הקיים, הקל, הזמין – הוא סחר בגירויים.
וכמו כל שימוש בסם, החור השחור שצורך את הגירוי הולך וגדל ככל שמספקים לו עוד, וכך, הפכה הפורנוגרפיה לאמצעי היחיד לגירוי כיום. כל גירוי, בכל תחום.
גירויו של האדם את עצמו, גירויו של האדם את החוץ, וגירויו של החוץ את האדם.
פורנוגרפיה בלי מגבלות, בלי סינון, מונגשת לכל.
כולם שחקנים: ילדים וילדות, נערים ונערות, זקנים וזקנות, יפים, מכוערים, לוקים בנפשם, לוקים בשכלם, חיות, חיילים, רופאים, מדענים, אנשי עסקים, אומנים, יוצרים, פוליטיקאים… אין פיקוח. אין חוקים. הכל בתוהו ובוהו.

אדם, כשהוא שלם עם עצמו, רוח האלוהים שורה עליו. ואז היצר שבו – מבשיל והופך ליצירה. התשוקה פורצת ממנו החוצה, ובאה לידי ביטוי בכל דבר בו הוא נוגע. תשוקה טהורה, אהבה אמיתית, יצירת אומנות – יצירת מופת.

על איזה פורנוגרפיה אני מדברת?
הפורנוגרפיה במופע המוכר שלה והצר, מספקת הצצה וכאילו השתתפות, אל מקומות כמוסים של האדם שלרוב אינו מאפשר לעצמו בחיים האמיתיים – כדי להגיע לגירוי מיני או פורקן. (התיאור ברובד הזה הוא בסיסי). בסרט פורנו מראים לך הכל. הכל גלוי וחשוף, ואתה מתגרה ומתמכר, מתוך אותה חולשה וכאב או פצע אליהם אתה כָּמֵהַּ (מה שלרוב נקרא סטייה):

  • בחור צעיר כָּמֵהַּ לאמא ומקיים יחסי מין עם אישה מבוגרת
  • אישה לבנה מחפשת גבר כהה עור כי במקום בו גדלה בזו לכאלה
  • בוס קשוח חושק במזכירה הזנותית
  • טכנאי מזגנים, מכונאים וכו׳ עם נשים ״הגונות״
  • אורגיות רבות משתתפים
  • נערים חטובים עם גברים גדולים ושמנים
  • יחסי מין עם חיות
  • סאדו מאזו וכל דבר אפשרי העולה על הדעת

 

בפורנוגרפיה יש בוטות והתערטלות מכל כיוון: התמכרות, תסכול, אשליה , אלימות, כאב – אין אהבה. לא עצמית ולא זוגית. אין ארוטיקה, אין יצירה, אין אומנות , אין אסתטיקה.
עד כאן זו הפורנוגרפיה כפי שאנו מכירים אותה, שמאז ומעולם צרכו אותה בגלוי ובסתר, ולצידה התקיימו גם אהבה ארוטיקה, איזון.
עכשיו, אם תסתכלו על קורות העולם היום, דרך פרספקטיבה של סרט פורנו, דרך כל דבר שנחשף מולכם, תגלו התערטלות של כל פרט שלא משאירה מקום לדמיון.

  • מלחמות מתוקשרות עד הפרט הכי קטן, חושפות את הסטייה והגירוי של הצדדים. מודיעים לאזרח מתי המלחמה תתחיל, מתי היא תסתיים, למה היא מתחילה, איך היא תתנהל ולפעמים גם כמה הרוגים יהיו. אבל זה לא באמת מגרש את הפחד, את הסבל ואת הטראומה שגורמת מלחמה. ההתערטלות הזו לא באמת מגרשת. להיפך, הצדדים נשארים חזקים יותר ואלימים יותר, והאדם נשאר מבולבל ולא יודע אם זו מלחמה, סרט בלהות, או סרט פורנו שבא לגרות ולהפעיל אותו.
  • מגיפות, מחלות ומיני חוליים מתוקשרים מכל כיוון מבלי להסתיר דבר. לא את המניעים, לא את המנועים, לא את המספרים, לא את הנתונים ואפילו לא את המלאכותיות. מי שנשאר ממול זה רק אתה: חולה, תלוי ומפחד – או בריא שהתחיל להאמין שהוא חולה.
  • חולים סופניים שחושפים את גופם ואת נשמתם ההולכים וכבים, כאילו בהשלמה – ורק בכאילו. וכאילו בידיעה לאן פניהם, ומה זה היה פה. לפעמים אפילו הופכים את המוות למטרה ששכרה בצידה.
  • פוליטיקאים חשופים וחושפים את כל אבריהם: איך הם חושבים, מה המאוויים שלהם, מה יהיה הצעד הבא שלהם, כאשר בעבר היה מספיק אחד נפוליאון עם גובה מינימאלי ובגדים התפורים למידותיו ולרוח התקופה, כדי להצית את החושים, את הרגשות ואת הריגושים של עולם שלם.
  • מגלים לך איך מנהלים הסכמי שלום בין עמים ומדינות ביריבות שורשית ואינסופית. מה המחיר שכל אחד שילם, ומה המטרה. ואתה עומד נבוך מול זה, שואל אם באמת הייתה מלחמה, ואם באמת כבר אין שנאה או קנאה. אנחנו באמת בשלום?
  • עיסוק חושפני בלתי פוסק בחיי ילדים מיום היוולדם – של ההורים, של מומחים או מחנכים, של חברים בחשיפה חודרנית שמפרה כל סיכוי לפרטיות ולשקט פנימי של הילד. הילד של היום שמאובחן או כמאותגר קשב או כאוטיסט, כשזוהי בעצם דרכו לצעוק ״תנו להיות ילד!״, אז באמת יעזרו כדורים או איזשהו ״רצף״ שהאדם המציא?

פורנוגרפיה מבוימת – תביא עוד גירוי כדי להגיע לפורקן, ותביא לי אותו בגלוי.
אין אהבה, אין חיים, אין ריגוש אמיתי, אין תשוקה, אין את ההנאה שבתהליך. אין מה לגלות… אבל אתה לא יודע כלום. היתרון בהתערטלות הזו, הוא שהיא מביאה את האדם לרצות להתלבש בבגדים שלו, המתאימים לו ולתקופת חייו ואותם הוא תופר במו ידיו. ההתערטלות מביאה אותו לסגור את הגבולות שלו וליצור מתוך עצמו.
הנר הדולק הפנימי של האדם היום – כבוי, ורק מבחוץ מאיר על האדם פרוג׳קטור מסנוור שהוא עוד נאלץ לשלם על צריכת החשמל שלו.
ברגע הזה, מופיעה במלוא הדרה אי הוודאות שוב ושוב במפגש מטלטל, המביא להתאהבות המציתה את הלבבות. כזו שמתמסרים אליה – אהבת אמת, ריגוש, חיים. אז נדלק נרו של האדם ומאיר מתוכו החוצה.

היצירה האמיתית יוצאת, יצאה ותצא לעולם – ממי שמקיים אהבה ויחסי אהבה בכל ליבו, בכל מאודו ובכל נפשו -בגלוי מול עצמו, ולא מחפש השראה או משהו בלהציץ בסתר ולחפש פורקן.
ממי שנוגע באהבה עד הסוף, ממי שנוגע בכל מנעד הרגשות הקיים בו, ממי שמתגרה מהיצירה המקורית שלו עצמו, ולא מקהל שבוי.
כולם מבקשים סיפוק מול הסטיות שלהם, וכולם מתפשטים בלי פיקוח.
חוץ מלהוציא את החשק זה לא עושה הרבה. בטח שלא יצירה.
הריגוש באהבה, באירוטיקה, ביצירה – הם הנסתר.
האמת שאותה מרגישים מאחורי המסיכות ולא בניתוחים מלומדים או בהתערטלות פיסית – אלא בהתמסרות.
על האדם ללמוד היום מחדש אהבה מהי: אהבה עצמית, אהבת הזולת, אהבת חינם, אהבת עולם. רק אז יוכל ליצור, להחזיר את היופי ולשמור על ילדי העולם ועליו עצמו, מחשיפה שאינה פוסקת לתכנים ולמראות פורנוגרפיים קשים, המשחיתים את הנשמה.

פרקים נוספים

סוף עידן של יחסים פורנוגרפיים

9/5/2021 את המאוויים הפנימיים, המנוע של האדם היום – המחלה והתרופה, המתנה והקללה, ההתמודדות – חשפה האשליה של הכל אפשרי והכל מותר. וכך נתקבלה, במסווה

האבולוציה לעולם נמשכת

  12/12/2019 1.בין אבולוציה, מהפיכה והפיכה   האבולוציה היא תנועה מתמדת, שאינה עוצרת לדקה, בתוך מעין ״תכנית על״ שתכליתה אינו ידוע לאדם.  האבולוציה איטית מאד,

על טעם ועל ריח יש להתווכח

  11/7/21 חמישה חושים ניתנו לו לאדם: ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם. החושים האלה, בשיתוף פעולה עם המוח, מאפשרים לאדם לתקשר עם החוץ, לשמור עליו

לאן אתם רצים?

  18/2/2019 שעת בוקר מוקדמת, טיילת בעיר ידועה על חוף האוקינוס. אנו פוסעות לאורכה ומולנו המוני אנשים, בכל הגילאים ובכל המינים. עושים כושר. חלקם הולכים

למען הסדר הטוב

  25/5/2021 לכל מופע בטבע יש סיבה. אין ״סתם״, ואין בזבוז מיותר של משאב – מכל סוג. הבזבוז אינו אלא מנהג או הרגל אנושי, אותו