יש לנו הידע להתמודד מול הווירוס – הקורונה, ועוד מיני תחלואה שבאים על האדם ולא נמצא להם מזור, או מה שנמצא אינו רלוונטי, או יוצר תחלואה אחרת וגם אם תוחלת החיים עלתה. תרופה בטבעה אינה מעשה קסמים שבאה להחליף את מאמצי האדם וגופו. כל ציפייה או דרישה לקסם יביאו תלות, נכות, והגברת החולי. אנו היחידים שמוכנים ויכולים לעמוד באמת עם הידע הזה, שנמצא אצלנו כיום, וכך הוא בא לידי ביטוי: חלקו בפורמולות שכבר מוכנות ונמצאות בשימוש פרטי חלקו בידע אבחנתי יוצא דופן למצבים רפואיים וכולו מתוך ידע עמוק שרואה תמונה רחבה ומקיפה. על הדרך אותה עברנו, על זו שעכשיו ועל זו שעוד נעבור – מסופר כאן. לפעמים זה עלול להרגיש כאילו משהו מתפספס, אבל כנראה שזה עניין של בשלות. עניין של דרך. כשהאדם לא בשל, הוא ״לא מבין״ , כלומר: לא מסוגל להרגיש. כמו ילד קטן ששם את הידיים על האוזניים שהוא לא יכול להכיל את כל הרגש וצועק ״אני לא שומע, אני לא שומע״. ״אנשים לא מבינים רמזים. לא מבינים שיש לכם תרופה לווירוס. . . ״ אומר לנו כמעט כל אדם שנחשף לתוכן ולמהות שמוצגת כאן. אבל הפורמולה יוצאת הדופן הזו, לא נוצרה בעבור ווירוס כזה או אחר. היא יצירה נוספת מתוך שלל היצירות בתיק העבודות שלנו. תיק זה נבנה בעשור האחרון מתוך ניסיון של למעלה מ 30 שנה. 30 שנה בלי הצלחה מסחררת ופרסום של ידע כזה? איך זה יכול להיות? ידע אמיתי, מקורי, שטבעו להוציא מקיבעון ומהקיים הוא לא דבר המתקבל בקלות ובזרועות פתוחות אף פעם, בדיוק כמו כל יצירת מופת שאת ערכה מגלים בפרספקטיבה של זמן או כשמגיע העת. הגיע העת? ואולי פה טמון חוסר ההבנה. כי כשמטפלים במכלול, לא מתייחסים לבעיה הקיימת על פני השטח כבעיה , אלא מתייחסים אליה כסימפטום שבא להעיר ולהאיר את הבעיה האמיתית בה צריך לטפל, ואותה נציג בחלק השני. אז למה שלא נאמר בבירור כי יש לנו תרופה לווירוס – קורונה? כי יהיה זה עוול לדרך ולהבנה הנחשפת דרכנו – לעולם. לפורמולה הזו יש פוטנציאל להביא גם את הקורונה להיות נושא שולי שלא מאיים על אף אחד כמעט, וכשמבינים את הכיוון הזה, מבינים שמניית יכולות הטיפול שלה אינו רלוונטי, שהרי הפעולה ההיקפית שלה היא זו שגורמת לאדם להגיע לרמת ריפוי עליונה בכל הרבדים, והיא הפעולה העיקרית. זה כמו לומר שיש לנו טנק נגד טיל מסוים, כשבעצם יש לנו את המפתח להביא שלום עולמי. וכשיש לך שלום עולמי – מה רלוונטי בטנק שמגן מפני טיל אחד יחיד וספציפי בזמן שאתה עומד מול צבאות רבים ושונים ולכל צבא מיליוני סוגים של טיליםִ? ובכל זאת, רק כדי שלא להגיע למצב חוזר של חוסר בהירות, נציין בדיוק את יכולת הטיפול שלה אם תרצו אפשר לקרוא לה אנטי פתוגנית – כלומר נוגדת את מחוללי המחלות. ובפירוט מדויק יותר, הפורמולה היא: – אנטיספטית , ובכלל זאת גם נוגדת היצמדות של פתוגנים לחומרים, באמצעות יצור של שכבת הגנה שמאפשרת להם להישאר עמידים ולהגדיל את יכולת ההתפשטות שלהם – אנטי דלקתית – אנטי בקטריאלית – אנטי אלרגית – אנטי מיקרוביאלית – אנטי ויראלית על כל הסימפטומים הנלווים כולל מחלות חום ויראליות ועייפות כרונית על רקע ויראלי – היא מסייעת בזמן התפרצות מגיפה ומסייעת להחלמה ממחלות מדבקות וקשות. – היא מעוררת ומחזקת את המערכת החיסונית של הגוף ומסייעת לו לעמוד מול כל פתוגן, גם בזמן התפרצות מגיפה. – מסלקת פסולת ורעלים ממערכת חילוף החומרים בגוף – היא מטפלת בזיהומים באופן כללי ובפרט בכאלו של דרכי הנשימה, זיהומים ויראליים וזיהומים כרוניים. – במערכת הנשימה – מקלה על מצבים של גודש, ליחה, שיעול, ברונכיט וכד׳. – מצוינת לטיהור האוויר בחללים בהם נמצאים אנשים חולים ו/או מעשנים. – מייצרת הרגעה מנטאלית שהיא אחת הגורמים להחמרת מצבי תחלואה, מטפלת בעייפות נפשית ומגבירה את היכולת להתחזק מבחינה נפשית ולהתמודד עם מצבי חולי. אין ספק שאילו טענות מרחיקות לכת למשהו שאינו מוכח בשפה המדוברת היום – השפה אותה המציא האדם – וכולם אומנו לדבר בה ולחשוב בה, כאשר הם שוכחים את שפת האם איתה באו לעולם. כל אדם היום – ללא קשר לעיסוקו, השכלתו, ניסיונו, ידיעותיו – אומן לשאול את השאלות: ״יש לזה אישור של הFDA?״ ״עשו על זה ניסויים?״ ״מה ההכשרה שלכן?״ כמה אתה מבין באמת מה אתה שואל, בן אדם? ואם יש אישור ואם עשו ניסויים – מה זה אומר? שזה עובד? שזה בריא? שזה מה שאתה צריך? מי מחליט שזה ראוי? מה מותר? מה אסור? מי יודע? למי אתה באמת מאמין היום, בן אדם? למי באמת אפשר להאמין היום, בן אדם? למעלה מאלף ניסויים נערכים היום במקביל בעולם, בחיפוש אחר תרופה. בהשקעות עתק, תחרות, אגו, ובעיקר ירייה באפילה. קטנים אנו מלעמוד בשורה הזו. המאמץ שלנו הוא תמים. אם יש לך ילד גאון שפותר משוואות בלתי פתירות, וממציא המצאות בלתי נתפשות –ולא ניגש למבחנים שאמורים לאשר זאת – האם זה מבטל את יכולותיו? ואם יש לך פורמולה שפותרת בו זמנית שילוב של תחלואות -פיתרון שמבחינת המדע הקיים הוא בלתי אפשרי – האם יכולותיה של הפורמולה מתבטלת רק מפני שלא מאשרים לה לגשת למבדקים המאשרים? ועכשיו קל יותר יהיה להבין מדוע ״תרופה לקורונה״ הפכה לסיסמא ריקה מתוכן. סיסמא שמשמשת היום ככלי כדי לפתוח מערה, שכשנכנסים אליה קיימת ״הזדמנות״. ״הזדמנות״ לעשות כסף, ״הזדמנות״ לעשות טוב, ״הזדמנות״ להשפיע, ״הזדמנות״ לשלוט, ״הזדמנות״. . . אומרים אותה, נכנסים, ודלת המערה נטרקת עליך, כי ה״הזדמנות״ הזו היא אשליה. לאדם יש את הכוח לעשות סדר, בסדר שהוא עצמו קבע ואישר, אך לא בסדר של הטבע. לעולם לא בסדר של הטבע. חופש הביטוי איננה רשות שניתנת לאדם בתוך משטר כזה או אחר, כשם שהחופש לרדוף אחרי התרופה / הריפוי של עצמך, אינו נדרש לאישור מרשות כזו או אחרת. אילו הזכויות הבסיסות של האדם, איתן הגיע לעולם, אך אם יפקיד אותן בידי אדם או גוף אחר – שלא יתפלא כי חייו אינם באמת בשליטתו. האם באמת האשמה באיבוד השליטה, מקורה באי הוודאות או שהיא ורק היא החופש עצמו? הפתרון לא נמצא בהדחתו של מנהיג זה או אחר, או במרד בגופים קיימים. פתרונות כאלה רק מרחיקים מהעיקר. הפתרון נמצא בזכותו של האדם לתבוע את הזכות הבסיסית, לאפשר לכל ריפוי לבוא לידי ביטוי בשיח ובשקיפות. הריפוי יבוא מכל מקום והמקום הוא אי הוודאות