Home » קיץ 2020, התש״פ
. . .Since then and forever onwards
בני האדם עדיין אבודים, וגם בתוך עצמם, מחכים עדיין שמישהו יציל אותם; ראשי מדינות העולם כולו מנסים בכל כוחם לשמור על ניהול מסוים, שלא לאבד שליטה בתוך המצב הכאוטי הקיים, כשעדיין נותר עוד מעט אוויר לנשימה; תעשיות מנסות לשרוד, ובשלב זה אף אחד לא יכול להעריך את הנזק שנגרם.
כל העמדות מתרכזות במלחמה נגד הכתר והניסיונות לנצח אותו.
ואתה, למי אתה שייך? מי הוא ה״מושיע״ שיצליח לנצח אותך? המדע? הפגנות המוניות? מומחים? המצאות? מערכת הבריאות? מערכת הביטחון? המערכת הכלכלית? המערכת הפוליטית?
לאיזה תחום המשבר הזה נכנס?- משבר כלכלי? משבר אקלים? משבר במערכת הבריאות? אולי בחינוך?
מה עשינו לא בסדר? מי אשם?
היינו אצל כל המומחים, לא מוצאים את הבעיה, מה יש לאדם? ממה הוא סובל? מה האבחנה?
האבחנה?
אדם יקר, זהו משבר אמונה!
אמונה שאיתה, ורק איתה בא האמון. ואמון, שבילתו לא תהייה האמונה.
האמונה, זו ששוב יצאה מן האופנה, ואיבדה את מעמדה הנצחי בעידן הזה. המשבר הזה לא פוסח על אף אחד ואין היום מי שיכול באמת להתהדר באמונה אמיתית.
שוב האדם, בעודו שועט, במאות השנים האחרונות,אל רעיונות חדשים שמלהיבים ומרגשים אותו, אל טכנולוגיה מתקדמת, עתידנית, רפואה מודרנית – לעבר מה שהאמין כי גילה והפך לקדוש, כי אולי זה יציל אותו. ובשעטתו זו – נפלה מעגלתו האמונה הבסיסית ואיתה האמון שלו בעצמו – בטבע הגדול ובאפסותו הוא. היא נותרה מאחור כזיכרון, שהפך אותה להיראות מיושנת, פרימיטיבית ובלתי נשלטת. האמונה הזו שיש לה תמיד קונוטציה דתית אמורפית.
ועכשיו, אחרי שנותרת אבוד ותלוי באוויר, אתה מרגיש שאין דבר אמיתי בעולם מלבדה, ולא נותר לך אלא לחזור על עקבותייך בצניעות, ולאסוף אותה אל חיקך בידיעה, שהיא הבסיס לכל. אמונה זו – שהאדם מתבייש בה היום כל כך וחבויה עמוק עמוק בתוכו, מכוסה היטב שאיש חלילה לא ייראה, לא יגלה – אליה הוא נדרש. לחבק אותה ואת עצמו ולהוציא אותה ממקום המסתור שלה בתוכו וללכת לאורה.
(את הבושה הזו בלהיראות מטומטם, לא מעודכן, לא אופנתי מתאר יפה האנס קריסטיאן אנדרסן בסיפור ״בגדי המלך החדשים״, כשכולם רואים שהמלך עירום אבל רק ילד קטן מעז לומר זאת בתמימות ובטוהר).
אותה האמונה, שניסה האדם ב ״יציאה שלו אל החופשי״ להפוך לזיכרון רחוק, שלא באמת קשור אליו – והותיר ממנה אין סוף סיסמאות, משפטים, פתגמים ואמרות מהקודקס הנצחי שבהן הוא מתהדר, אך נותרו ריקות ממעש.
איזה חיסון או תרופה אפשר למצוא במלחמה של האדם באי הוודאות? במלחמה שלו באמונה האקסיומטית? האם באמת ניתן לפתח נוגדנים מולה? או שהמשוואה היא בדיוק אותה משוואה של התרופות ושל הידע הבראשיתי שיורד אל העולם היום דרכנו, בשפה מותאמת לימינו אלה, שהפתרון שלה הוא חיזוק המערכת החיסונית של האדם שתוכל לעמוד איתנה מול החיים באשר הם, כשאי הוודאות היא הידיד היקר לו ביותר ולא אויב שמלחמה בו הוא הפסד, אובדן, כאב ומוות ידועים מראש.
חיזוק המערכת החיסונית הרעועה היום של האדם לא מתקיימת באמצעות נטילת ויטמין כזה או אחר.
המערכת החיסונית של האדם, זקוקה, לפני הכל, לאמון ולאמונה. שלו בעצמו, שלו בגופו, שלו באי הוודאות, שלו בטבע, בטיבו ובטבעו, ולא בדבר מלאכותי שאינו אלא אחיזת עיניים.
התרופות שלנו הן מתנה לאדם אם יבחר בהן, שילוו אותו ויסייעו לו בהשבת האמון והאמונה.
ואיך יכול להיות שתרופות מחזירות אמון ואמונה?
כי כאשר מטפלים בכל הרבדים כיחידה אחת, מביאים את הגוף, את התודעה ואת הרגש למקום של איזון,
ונעזרים אך ורק באמת – אמת החומר, אמת הרוח, אמת הרגש – רק אז, אפשר להגיע לשלמות, לריפוי אמיתי וממנו תצמח פתיחות שתיתן מקום לאמון ולאמונה.
• אמת החומר: חומרים טהורים שלא עברו מניפולציות ולא ניסו לשנות בהם כלום, אלא לקחו אותם, זיהו את חכמתם והשתמשו בהם להפעלת המשוואה כולה.
•אמת הרוח: הרוח האמיתית כפי שהיא ולא שלנו – של הצמחים, של העולם, של בוראו. והיא זו ששורה עלינו ומביאה אותנו לאיזון ולצמיחה רוחנית
• אמת הרגש: המוכנות וההסכמה לתת לרגש האמיתי להתקיים בלי שיקולים, בלי דפוסים מושרשים ולרפא את כל מה שהודחק והוסתר, ולשחרר את הרגש האמיתי לחופשי.
וכשכל אחד מגיע לאיזון האישי שלו – לא איזון ברמה אחידה לכולם – אלא איש איש ברמתו הוא, רק אז, שילוב הרמות יוצר תמונה אחת אחידה ושלמה כמו פאזל מושלם.
ואם להיות קונקרטי – כשרואים את הווירוס משתולל – מבינים שהוא אחד הסימפטומים שבא להעיר ולמקד אותנו בבעיה האמיתית – שהיא חוסר האמונה הקיימת. חוסר האמונה, הגוררת אחריה את חוסר היכולת לקבל את אי הוודאות.
כדי לחזק את האמונה, האדם צריך לחזק את עצמו, את כולו, להיות יציב מספיק בתוכו, כך שכל הסחת דעת, כל ספק מזויף שמגיע בדמות כזו או אחרת ומנסה להטביע את הסירה הזו – יכשלו, כי היציבות שלה כל כך חזקה, כל כך מבוססת, כל כך שורשית – כך שהערעור שלה הוא בלתי אפשרי.
כך גם דרך הפורמולות שלנו – מי שמנסה לתקוף את המערכת החיסונית של הגוף, בין אם יהיה וירוס בשם כזה או אחר, ובין אם יהיה חיידק או כל מה שלא יהיה – יכשל, כי המערכת יציבה וחזקה כל כך, עד שהיא יכולה להתמודד עם פתוגנים מכל הסוגים ובכל הרמות.
באמצעות הידע הזה באנו להשיב את האמונה האוניברסלית, את האמונה הפרקטית שהיא האמונה הבסיסית ביותר – להאמין במה שאתה רואה שעובד, ולא משנה מה אומרים לך.
את האמונה בעליונים ואת האמונה על הקרקע, את האמונה שמוכנה תמיד לעמוד במבחן המציאות, בכל דקה ובכל דבר. שילוב שהעולם כל כך צמא לו כיום מחד, וכל כך מפחד ממנו מאידך.
הסיסמא לפתיחת הדלת של המערה בה שוכנת אי הוודאות ושם גם נמצאים ידע אינסופי, תקווה, פתיחות, דרך, שקט, שפע, ריפוי – היא המילה אמונה.
אמונה לא מקבלת שאלות, אמונה נותנת תשובות עכשיו והרגע ולתמיד.
הטקסט הכתוב לעיל מורכב משני חלקים. הראשון – ראוי לו שיהיה השני, אבל רמת הקשב של האדם היום, המותקף ומתקיף עצמו מכל עבר באינפורמציה – לא מאפשרת לו להגיע אליו.
לכן, החלק הראשון יגיד בבהירות את מה שכולם מייחלים לו, אבל עדיין במעשה צריך יהיה להסכים להתחיל ליישם את החלק השני בתחילה כדי לקבל את הראשון.