30/6/21
הכסף במופעו המוכר היום יכול לברוח מכאן בקלות. גם הטכנולוגיה, ככה לפתע, יום בהיר אחד.
זה טוב או רע?
זה לא משנה.
בכל המשפט הזה, התחזית האמיתית היא גורם ההפתעה. הניבוי בעצם, הוא ההפתעה. בנאדם, אתה הולך להיות מופתע כמו שלא היית מימייך.
הפתעה שתהייה כתוצאה משבירה של ההגה לכיוון שאתה לא מכיר ולא מעלה על דעתך. לפעמים זה עלול להיות מפחיד, לפעמים מלווה בסבל, הרי האדם בטבעו לא אוהב ״מצבי אי וודאות״ שאני מעדיפה לקרוא להם ״הפתעה. בוחן פתע״. כי לטעמי אי הוודאות היא איננה מצב זמני, היא ישות הקיימת בכל דבר ובכל רגע נתון.
למה בוחן פתע?
כי בחיים יש מבחנים. ולבוחן הפתע הזה, כבר תקופה, שמודיעים לבני האדם שעליהם להתכונן ולשנן את החומר הנלמד.
מה עושים?
יש פתרון שמביא את האדם למצב בו הוא מוכן לכל הפתעה שלא תהייה. כמו לדעת את החומר הנלמד ואז, קיימת מסוגלות לעבור כל בוחן פתע בהצלחה.
האם בפתרון זה יש הימור?
בכל דבר לכאורה יש הימור. אבל בפתרון הזה, ההימור הוא בונה, מרגש, מחייה. הימור עם זרימה בטוחה וזה לא טריק שיווקי. התחזית הזו אמנם עניינה כלכלה, אך ההימור בה הוא לא בהכרח על או עם כסף.
למה צריך להיות מוכן לכל הפתעה שלא תהייה?
כי הפתעה, לא תמיד נחווית כמו מסיבת יומולדת המלווה בבלונים, חברים ובני משפחה. וגורם ההפתעה לרוב נחווה כגורם הפתעה פחות חגיגי.
הפתרון הוא, הטיית כיוון ההשקעה להשקעה באי הוודאות. כיום אין השקעה אחת כזו בעולם.
מדינות, ענפים כלכליים, אנשים פרטיים, חברות ענק, אומנות, חינוך, רפואה יצטרכו להשקיע השקעות עתק באי הוודאות כדי להשאר בחיים, כדי להיות בכלל ולהיות רלוונטיים בפרט.
מה זה אומר?
האדם צריך ללמוד מחדש להשקיע בהשקעות שהוא לא בהכרח מבין, שלא מבטיחות לו הצלחה בהכרח, אבל שהוא מרגיש שזה הכיוון.
מיומנות טבעית שנשתכחה ממנו והוא פוחד ממנה פחד מוות.
השקעות שטבען יהיה דיאלוג גלוי בין החומר לבין הרוח. גלוי ומאוזן , לא כאלה שמסתתרות מאחורי רוח ולא כאלה שמתהדרות בחוזקו של החומר.
להשקיע את ליבו, את ממונו, להתמודד את פחדיו, להיפרד מאשליותיו, להיפרד מהאחיזה המדומה כדי להביא לצמיחה. והכוונה היא לא להשקעה בדמוי אי וודאות, ולא להשקעה באי וודאות וירטואלית שהיא לא באמת אי הוודאות, אלא מסווה של וודאות מתוכננת בתוך אי הוודאות.
ההשקעות היום הן השקעות בהן האדם מבקש תעודת ביטוח, מחפש אסטרטגיה, רוצה לוודא מה התשואה ומתי, רוצה לשלוט בתוצאה, רוצה חדשנות שאין בה טיפת חידוש אלא לועסת את הקיים, מפעיל את האגו שלו והוא רק מפסיד בלי סוף, לובש חליפה של ״איש עסקים״ שגדולה עליו בכמה מידות, נתקל במכפלת הבגד ומועד.
השקעה באי וודאות דורשת אומץ להביא בגלוי נשמה, קבלה ומתוכה נתינה.
התחזיות והנבואות השחורות, האפורות וגם הלבנות של מומחים מכל קצווי העולם ובכל מני תחומים, מתבדות השכם וערב באותה מהירות שהן קמות ומוצגות בביטחון על כל במה אפשרית לכלל הציבור המבקש להיאחז.
דבר אחד נשאר יציב, עקבי וקבוע – הכיוון. והכיוון הוא התדרדרות לשומקום. לאין דרך.
המומחיות הפכה להיות פרקטיקה פרטית המשרתת אדם כזה או אחר, את פחדיו, את מאווייו ואת סודותיו ואיננה מייצגת דרך כללית ואוניברסלית שאיתה מגיעים איזון ואחריות.
פרקטיקה פרטית, פחדנית ולא אמיצה שאיננה לוקחת אחריות ומתחבאת מאחורי תארים שפג תוקפם בעת הזו.
מדע מדויק הוא שכשאין דרך – הדרך מתגלה בדרך לא שגרתית.