7/6/2023
דו״ח ה – OECD, מהימים האחרונים, מתריע מפני מחסור קיצוני של רופאים בישראל.
בישראל – שהיא מהמדינות המובילות בעולם בתחום הרפואה.
״כח האדם מזדקן, חוסר תכנון משווע, יש הזדקנות של האוכלוסייה״, ״נדרשים צעדים דחופים״, מציין הדו״ח.
אמת. בהחלט נדרשים צעדים דחופים, אבל פחות בכיוון אליו דוהרים במודע.
את נבואת הזעם הזו, שמקורה בתפישות ובפתרונות שאינם מתאימים לזמן הזה, אותה הייתי מחליפה בנבואת נחמה, מלאת תקווה ואופטימיות להווה ולעתיד. נבואה מתוך זווית, שאם מסכימים לראות אותה, להכיר בעליונות חשיבותה בזמן הזה, ובוודאי להשקיע בה, ולשימה בראש סדר העדיפויות – היא יכולה להיות מעודדת מאד, ולהפוך את הנתון הקיים מ״מדאיג על גבול הקטסטרופה״, ל״נתון עם תקווה גדולה״.
זווית, שאם נאמץ אותה, תהפוך להיות נבואה המגשימה את עצמה, ולהביא אותנו למצב בו אנחנו יכולים לטפח בישראל רופאים למכביר, ולהוביל את העולם, מתוך בינת-על, אל ריפוי מתקדם השואף לרפואה שלמה.
במציאות שבה בכל יום, עם התפתחותה של הבינה המלאכותית, צופים שמקצוע המבוצע על ידי בני אדם, יעלם איכשהו מן העולם, ויוחלף על ידי אותה בינה מלאכותית. דווקא כאן, המחסור ברופאים, לא נראה לאף אחד כסמן של מגמה להתפתחות טבעית ומבורכת.
ואולי גם זה, מקצוע שבמתכונתו הנוכחית והמוכרת, מבקש להשתנות?!
הנחת היסוד של זווית זו היא כי כל אדם, מיום היוולדו, צריך ללמוד להיות רופא של עצמו. ללמוד ולתור אחר מלאכת הריפוי, אחר הריפוי שלו עצמו, להכיר את הרפואות הקיימות בעולם, ולהתאים אותן לעצמו ולקיים אותן.
הרי האדם, שהוא חלק מהטבע, פוגש תופעות טבעיות, כמו מחלות, מיום היוולדו ומעצם קיומו. במחזוריות של: לידה, התבגרות, זקנה, מוות, חיים – וחוזר חלילה. מכל הסוגים ומכל המינים, ולאורך כל חייו. ולכן, באופן טבעי, מתבקש שהמלאכה העיקרית בה יעסוק יומם וליל, תהייה מלאכת הריפוי העצמית שלו – וממנו החוצה.
אז איך אמורה להיראות הרפואה?
יש לחנך וללמד כל אדם להיות אחראי לרפואתו שלו.
רפואתו של אדם לא יכולה ואסור שתהייה, באחריותו של אדם, גוף או ישות אחרת מלבדו.
אלה, יכולים לשרת אותו, לסייע, לאפשר ולהנגיש לו, אבל הוא היחיד האחראי לרפואתו שלו.
ללמוד את מלאכת הריפוי האישית שלך, היא תכליתו של המסע – מסע חייו של האדם. והיום, יותר מתמיד, עומדים לרשותו של האדם מגוון של כילים, שהבינה יכולה לייצר.
הרופא/השליח, זה המבקש לעסוק במלאכת הריפוי לכלל, הוא, כמו כל אדם, ילמד לפני הכל, להיות הרופא של עצמו. אך עליו, בשונה מהאחרים, ללמוד את רזי הריפוי, עוד בטרם למד רפואה. הוא כמעט באופן מיסטי, נבחר ובוחר להיות רופא. הוא גמיש, סקרן, נע בקלות בין הזמנים, פתוח, בלתי תלוי, איש אשכולות, איש מוסר, איש רוח, חוקר, נאמן למקור הריפוי, מקדש את עבודתו בצניעות וביראה.
הרופא הוא מתווך ישר, המציע ריפוי אמיתי ומלא, מתוך רפואות ותרופות הקיימות בעולם למכביר.
מה יש לנו היום? יש לנו עולם עשיר בחומר – וחולה ברוח. לא מאוזן משהו.
יש לנו רפואה מצומצמת מבחינה תודעתית ותפישתית, בדמות רופאים וחולים בני אנוש, ותרופות פרי בינתם. וכך קורה שאנו עומדים מול רופאים ואנשי מקצוע, הנוהגים כמו הורה מפנק מדי, דואג מדי, מבין מדי, המחפש לספק פתרון בכל מצב ולכל מצב, גם אם הוא זמני, גם אם הוא אשליה, גם אם הוא מזיק.
הם נוהגים כהורה לחולים/ צרכנים/ תלמידים, המתנהגים כמו ילדים מפונקים שהוסרה מהם כל אחריות וכל דרישה למאמץ אישי, לריפוי שלהם ולאחריות שלהם על עצמם.
אם בעולם, לכאורה כל כך מתקדם מרפאות עדיין עמוסות ביחידים, בהורים, במשפחות, חסרות אונים אל מול תסמינים ומחלות טבעיות ובסיסיות, שבעולם באמת מתקדם הגוף יכול על רובן בטבעיות, ואת קיומו של השאר, זה שהגוף לא יכול עלייהן – הרוח יודעת לקבל.
ואם בעולם לכאורה כל כך מתקדם, חולים לא לוקחים אחריות על אורח חייהם המייצר מחלות, ורופאים ומערכות שלמות מבטיחים בעקיפין ושלא בעקיפין לקיחת אחריות במקום החולה
אז פלא שיש מחסור ברופאים? ופלא שיש עודף בחולים?
דמיינו לכם דו״ח – אמיץ ואמיתי, הבודק מה ומי ממלא את המרפאות, מה ממלא את הזמן של הרופאים, למה חסרים רופאים, מה מאפיין את החולים שחסרים להם רופאים ובמה הם חולים, והאם בכלל מתקיימת העסקת יתר הדדית בין חולים לרופאים היום – ייתכן והיה נחשף דו״ח מטלטל שיכול להיות קצה חוט לתחילתה של מהפיכה. מהפיכה של ריפוי, מהפיכה מבריאה.
ואיך מרגישים רופאים, שבמקום ברפואה אמיתית, עסוקים באספקת חומרים ומרשמים, בהשתקת סימפטומים ובהעסקת יתר?
בימים כתיקונם, לא באמת צריך כל כך הרבה רופאים, ואלה שישמשו כרופאים, יהיו חלק מקדמה בונה של העולם ושל האנושות, כטבעם של רופאים.
הרפואה היא מראה להכל – לחינוך, לכלכלה, למצב החברתי, למצב הסביבה – הרפואה משקפת את נכונותו של האדם למאמץ אישי וייחודי מתמסר בחיים, בתוך אי וודאות מובנית, שהם מסע ריפוי אינדיבידואלי כללי – שהוא התרופה.