2/2/2023
זה כבר לא סוד שעולם המושגים והדמיון שלי, עשירים מאד. זה כבר לא סוד בפני לפחות.
זה גם לא סוד שתכלית הקיום, בעולמי, היא השאיפה לריפוי.
אני יכולה לראות ולדמיין אינסוף אספקטים של ריפוי, ולתאר אותם באינסוף דרכים.
סודות אינסופיים של רפואה.
כל תיאור נוגע ופורט על נים אחר, וכל תיאור מביא להתפתחות ומתאים לזמן ולמקרה.
ריפוי הוא התפתחות.
העיסוק בריפוי פרטני, רלוונטי היום יותר מתמיד, ואיתו עולות השאלות: מה המחיר של ריפוי כזה, עד איפה, איך ריפוי פרטני משפיע על הסביבה ועל מי בעצם מוטלת האחריות, והאם בריפוי שכזה יש להקפיד על אמות מידה ועל ערכים מסוימים?
בקיצור: מי אחראי על ההתפתחות/ הריפוי, האם על ההתפתחות/ הריפוי להיעשות בכל מחיר, והאם השליטה בהתפתחות/ בריפוי שלנו היא רק בשליטתנו?
נניח, כדוגמא, שלצורך הריפוי שלי, אני צריכה איבר מסוים. כי האיבר הזה שלי כבר לא חי יותר/ לא מתפקד/ ניזוק/ חולה/ פגוע.
לב, ריאה, כליה, עין…
עד כאן, זה נשמע כמו תחום ברפואה שעוסק בהשתלת איברים, לצורך הצלת חיים, והוא תחום מתקדם עם חוקים נוקשים מאד וחל בו איסור חמור לעסוק בסחר, על פי כל הדעות והמדינות.
כמובן, שלמרות האיסור, מתבצע בעולם סחר באיברים, בעיקר במדינות לא מפותחות, אבל לפחות מבחינה רעיונית יש תמימות דעים לגבי העניין – אין לסחור באיברים!
עכשיו, אם תדמיינו את האיברים האלה, ואת מה שהם מייצגים, תגלו שבעולם מתנהל סחר איברים, גלוי, והוא נוגע בכולנו – בחיים היומיומיים שלנו, בקשרים שלנו, בעבודה שלנו – בכל זמן ובכל פינה.
איך?
אנחנו סוחרים בלבבות –
כאשר שלנו לא רגישים מספיק, או נשברו, או משותקים מפחד- קונים לב של אחר. מאמינים שהלב שלנו יתפקד רק באמצעות לב אחר או דרכו.
בכל פינה מוכרים לנו לבבות להשכרה, להרגשה בכל מיני צורות. הרי בדרך כזו, אין סיכוי שננסה להחיות את הלב שלנו, שננסה להביא אותו לתפקד בשלמות ובזכות עצמו.
אנחנו סוחרים בכליות (מוסר) –
כשאנחנו לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים של מוסר כמו אלה שאנו מטיפים להם ושואפים אליהם.
מסכימים למוסר כפול שמוכרים לנו, מאמצים מוסר מלאכותי, מהלכים אחרי מוסר מפוקפק – שהוא הלך רוח.
אנחנו קונים עיניים –
כדי לראות דרכם דברים שאנחנו לא מרשים לעצמנו לראות, ואז, רואים תמונה מעוותת ובסופו של דבר נשארים עיוורים.
אנחנו נושמים לרווחה –
באמצעות מכונות הנשמה מלאכותיות בדמות: בטחון כלכלי, בטחון לאומי, או כל ביטחון אחר שצלם אנוש מתיימר לספק לנו.
מי שיסכים להסתכל דרך הדימוי הזה, יוכל לראות שייתכן שהוא חי ביקום בו מתקיים סחר באיברים. אגרסיבי, אלים, הישרדותי. בכל מקום: בזוגיות, במשפחה, בחברה, במדינה, בכלכלה, בדת, בשיח, בגוף, בנפש, בכל דבר וענין.
ואם תעברו איבר איבר בגוף, על פי אותו דימוי, תיווכחו לראות את חוסר התפקוד הקיים בכל איבר, ברמה המתקרבת מאד להגדרה של תרדמת – מוות מוחי. כידוע, נכון לרגע זה, מוח אי אפשר להשתיל, מוח אפשר רק לגנוב. וברוח הדברים, זוהי נקודה מעניינת למחשבה.
האם כך העולם בנוי בטבעו?
לא. חד משמעית לא.
אני מכירה בקיומם של יקומים מפותחים, הנמצאים בתוכנו. העולם שלנו מורכב מאינסוף יקומים.
כל שלב בהתפתחות/בריפוי הוא יקום.
להסכים לקבל למשל עולם כזה, משמעותו להישאר תקוע ביקום מסוים. לא להתפתח, לא להירפא.
המעבר ליקום מפותח, בריא יותר, הוא אבולוציוני, וחלק מהאבולוציה הוא העברת ידע בין יקומים. כלומר, חיים ביננו בני אדם ויצורים מכל מני יקומים, כולם מבקרים/ תיירים הנעים בין היקומים – תיירות מרפא אמיתית. אפשר לנוע בחופשיות בין היקומים ללא צורך בוויזה או דרכון. ולהביא ידע מיקום ליקום היא טבעה של תיירות.
זה לא שונה במיוחד ממה שקורה בגוף הפיסי שלנו, המעבר של הדם מאיבר לאיבר, המזין את אותו איבר, המוליך חמצן ואלמנטים חיוניים המאפשרים ריפוי והתחדשות בלתי פוסקת.
הסכמה לקבל את אחד האיברים במצב הקיים היא הסכמה להפסיק את ההתחדשות הטבעית המתמדת שלו – התוצאה של זה – היא נמק.
אפשר, וצריך, לרפא את האיברים האלה, בגלוי, להחזיר אותם לתפקוד באופן עצמאי. ומבלי להרוג או לנצל אדם אחר.
נכון, זה לא קל, להחזיר את האיברים לתפקד בכוחות עצמם. בין אם מבחינה פיסית, תפיסתית או תודעתית. אבל זה בהחלט אפשרי.
ולפעמים אין ברירה. כי גם איבר, לכאורה בריא, של מישהו אחר, עלול שלא להתקבל על ידי הגוף המושתל – עלול להידחות.
סחר באיברים, מטבעו מתאים למדינות לא מפותחות, או בשפתנו, ליקום לא מפותח, והוא מצב תודעתי של השרדות, של חיים ומוות, כאשר במצב כזה התפישה היא ש ״יש להשיג את האיבר הנדרש, בכל מחיר, וזה לגיטימי לסחור בו״.
מעבר ליקום מפותח, בהגדרה, דורש הפסקת לאלתר של סחר באיברים והפסקת כניסתם של סוחרי איברים ליקום המפותח.
כאשר התופעה הזו, של סחר באיברים, נמצאת בשוליים, אפשר אולי להתייחס לזה כאל דרכו של עולם, אבל, כאשר התופעה הופכת משמעותית ורחבה – זהו מצב שכבר דורש התייחסות וטיפול.
כדי לעלות שלב ולהתפתח.
הרי לא יעלה על הדעת, עולם שלם בו כולם מחפשים איברים להשתלה כי בשביל זה בערך צריך להרוג את כולם או לחכות שיצליחו להדפיס את האיברים במדפסת תלת מימד…
הכותבת היא תיירת מיקום מקביל ותושב, ארעי תמיד, ביקום קיים