8/7/21
הפחד שלך –
הפחד שלך הוא אותו פחד בראשיתי הטמון בך ורק בך.
פחד עם גוון שמייחד רק אותך ואיתו אתה מגיע אל העולם.
הפחד שלך הוא לא הפחד במופע המוכר שלו, אותו אחד שנהוג לנתח השכם וערב, שמתמחים בו בזמננו תוך שכלול הנתונים ברבדים ידועים – פסיכולוגיים, סביבתיים, אבחנתיים וכו׳.
הפחד שלך הוא השותף ה״שווה״ שלך, זה שהיום אתה לא מוכן להכיר אותו אבל רק אליך הוא באמת מתגלה.
הוא שותף למחלות שלך, לריפוי שלך, ליצירה שלך, להתפתחות שלך, לחיים שלך, נוכח תמיד.
הוא נדחק היום לפינות חשוכות, ואת מקומו תופסים תחליפי פחד מלאכותיים. אבל, רק לו ולך יש זכות הצבעה אמיתית בעסק שנקרא החיים שלך. הוא אינסופי בדיוק כמוך.
אי הכרה בו לא תעלים את קיומו ולא תאפשר קיום וריפוי אמיתיים. וללא התאמה אישית הכוללת בראש ובראשונה את ההיכרות איתו – יהיו האמצעים העומדים לרשותך אשר יהיו : כסף, טכנולוגיה, מדע, רעש, הסחה… לא תוכל למצוא שלווה ומנוח בחיים, לא תוכל להגיע ליעדך.
הפחד שלך, לא באמת מפחיד. אותך.
פחד הוא כלי הניתן לו לאדם בתוך ארגז כלים שישמשו אותו בחייו. כדי לחיות, כדי להרגיש, כדי לבוא לידי ביטוי. כדי להתפתח, כדי לגדול. כלי, שהוא חלק משפה (ראה פרק למען הסדר הטוב)
הפחד הוא זרע הטמון בכל אדם, המכיל את סודות בריאתו.
אצל כל אדם בצורה אחרת, בכל גיל הוא בא לשמש למטרות אחרות ותמיד הוא שם, בעיקר כדי להגן על האדם מפני עצמו ומפני יצרו. וגם כדי לאפשר לו לפרוץ החוצה ומתוך כך, ליצור את יצירתו.
בין אדם ובין הפחד שלו צריכה להתקיים מערכת יחסים מאוזנת, אינדיבידואלית עם הכרות עמוקה, עם אמון וכבוד, על מנת שיוכל לחיות חיים שלמים.
התערבות חיצונית שעשויה לעזור, לתווך ולגשר בצורתה הטבעית, בקצב ובזמן הנכונים, היא מבורכת. כאשר היא במינון נכון, מאפשרת את קיום הפחד ולא מביאה פחדים מזן אחר, או מאדם אחר או מתפישות אחרות
פחד הוא מתנה. פחד הוא מתנה אישית הניתנת לאדם מיום היוולדו. ניתנת לאדם, ניתנת לעולם, ניתנת לחיות, ניתנת לאנושות, ניתנת לקיום. חוש על – המכיל את כל החושים (ראה פרק על טעם ועל ריח יש להתווכח)
הפחד שלך, בזמן הנכון ובמינון הנכון, הוא רפואה מותאמת אישית לך ורק לך. זר לא יכול לו. בפחד שלך טמון הידע שלך והוא חלק מהDNA שלך.
האם יש רפואה כללית לפחד?
יש תרופה בסיסית/ כללית לפחד, תרופות בסיס המאפשרות קיום.
גוון הפחד של הזמן הזה, עכשיו והרגע, לא דומה לגוונים של פחד בזמנים אחרים. פחד הבסיס הוא באותו צבע, אך לכל זמן נדרשת התייחסות ואבחון מדויק של אותו הפחד. כל ניסיון של שימוש בתרופות שנוסו בעבר יהיו כמו כוסות רוח למת.
רפואת בסיס כללית לא תעזור בזמנים של מחלה קשה, בזמנים של מחלה ייחודית שטרם נראתה, בזמנים של מחלה סופנית, או בזמנים בין חיים למוות – אז נדרשת רפואה אישית, יחידה, מקיפה והוליסטית המותאמת לזמנים. נדרש מאמץ בו האדם יוצא מגדרו ומרחיב את גבולותיו כדי לקבל את התרופה האחת והיחידה.
כל אדם והרפואה הייחודית שבו, אותה עליו למצוא; כל זמן והרפואה המותאמת לו. וזוהי חלק מהאבולוציה.
אדם יכול לפחד האישי והטבעי שלו. יהא אשר יהא. האדם לא יכול לפחדים מלאכותיים, לפחדים שהושתלו בו, לפחדים מזמנים אחרים. לאלה לא יוכל לאורך זמן.
בזמנים האלה האדם מתועתע, מאמץ עוד ועוד פחדים מלאכותיים, מתעסק בפרשנות שלהם, משקיע בהם ומתרחק עוד ועוד מהפחד הטבעי שלו כמו הפכו הוא וטבעו זרים גמורים.
הפחד כשותף טבעי מיום היוולדך, תובע היום את מקומו. הטבעי.
את כל השותפים שאספת ולא ממש מכירים וחיים את ה״עסק״ שקוראים לו ״אתה״, אבל רוצים להרוויח מהשותפות הזו. אלה, בקלות מחבלים בעסק, בוגדים בעסק, מועלים בו. אותם הוא מבקש להרחיק, ורק הוא יכול עליהם.
מלחמת הפחד הזו היא בלתי נמנעת.
הפחד הטבעי שלך שבו התרופה שלך, אל מול אינסוף פחדים מלאכותיים שאימצת ועושים בך כבשלהם.
השקעות זרות או השקעות מחוץ לא יוכלו להציל את העסק הזה.
באופן טבעי, האדם משתחרר מפחדים שאינם טבעיים לו בתוך מרד נעורים, בתוך מרד בין דורי, ואלה שלבים טבעיים במפגש שלו עם עצמו.
מה קורה כשהפחדים שאינם טבעיים לך הם לא הוריך, או אבולוציה של דור? (ראה פרק האבולוציה לעולם נמשכת). מה קורה כשהפחדים שאינם טבעיים לך מונחים בתוכך מכל כיוון אפשרי כאשר הם שיטה חיצונית ולא פחדים שנטעו בך בתום לב?
נראה כאילו האדם והעולם הגיעו לזמנים שהם מנסים בכל כוחם ובכל אמצעי למגר את הפחד. את הפחד הטבעי שלהם. למה? נטייה של האדם להסתבך בתוך המידע (ראה פרק 1 מתוך לקבל את אי הוודאות) ובתוך המידע שלא יודע שובע והוא כמו הקיבה שגדלה ככל שהאדם אוכל יותר. אלה זמנים שהפחד החיצוני משתלט על הכל.
מנסים ללמד ילדים לא לפחד מגיל אפס וכך עד גיל הבגרות להגן עליו מפני הפחד.
בשפה מלאכותית וחסרה שניסתה לבנות ולתקן, לשפר ולהבריא ויצרה חולי גדול יותר היום שבא מתוך חוסר התקשורת בין המתנות שניתנו לאדם. שפה שהיא אוסף של פחדים אמיתיים של מי שיצר מתוך הפחד הטבעי שלו והוציא אותו לאור.
נראה כאילו האדם פועל בכל כוחו להמציא אינסוף פתרונות קסם ופתרונות כסף נגד הפחד, זריקות נגד הפחד. פחד מהזדקנות, פחד ממחלות, פחד מהילדות, פחד מהתבגרות, פחד מהתמודדות, פחד מהחיים. מהפחד – הפחד מאי הוודאות.
ככל שהאדם צורך יותר זריקות נגד פחד וצועק ״אני לא מפחד, אני לא מפחד לקחתי זריקה״ הפחד שלו רק גדל והוא גדל אל מולו ונגדו. הוא הופך להיות אלים מול עצמו ואל זולתו, כל הערכים שלו נעלמים.
הפחד, כאשר הוא לא שותף שלך, מרצון ובהערכה הדדית וכיבוד הגבולות של כל צד, כאשר אתה מנסה להשתלט עליו, להתעלות עליו, להעלים אותו, לגמד אותו, להתעלם ממנו להשתמש בו כדי להפחיד אחרים, הוא קם מעליך להשתמש בו כנגדו ולא כעזר כנגדך, מעוור את עיניך, משתלט על כל פיסה בכל מימד ומביא להרס ולחורבן.
לפני שאתם רצים להשתיק כל פחד מבצבץ, תעצרו, תנשמו ותנסו להתקרב, רק כך תוכלו להתחזק ולחיות.
חיפוש שותפים נוספים כדי לדלל את השותף הזה שלך, יביא אותו לתחושות מסוכנות ואתה עלול לאבד את השליטה בחברה…
הפחד שלך הוא אמן רגיש. אם תהפוך אותו ללהטוטן, הוא ילהטט גם מולך. אם תהיה קשוב ליצירה שלו, תוכל ליהנות מהכשרון שלו ולהתפתח ולהתעצם.
התיידדות האדם עם הפחד שלו על מנת לקיים את השותפות ההכרחית הזו, דורשת למידה עמוקה מחדש של שפה אוניברסלית וקבלה מתמסרת של אי הוודאות.
אלה תנאי סף שבילתם לא תתאפשר השותפות הזו.
בליל של שפות חלקיות קיימות, אינטרסים שמקורם בפחד או אגו לא יאפשרו אותה.
שפות מאומצות מזמנים קדומים מתאוריות או פרשנויות שנשמעות היום כמו במשחק טלפון שבור, גם לא יאפשרו אותה.
חזרה לשפת המקור לדבר האמיתי.
הפרק הזה מוקדש לכבוד הפחד הפרטי והייחודי של כל ילד וילד. לכבוד הפחד הפרטי והייחודי של הזמן הזה על כל גווניו. הילדים הקטנים, הילדים שמסתתרים בתוך ומאחורי מבוגרים בדמות הורים, מנהיגים, מחנכים, רופאים וכו׳ – ילדים באשר הם בהם ורק בהם נמצא הריפוי של העולם היום. מתוכם החוצה. אמיתיים, תמימים, טבעיים, טהורים. ריפוי שהוא לא בגדר המלצה, אלא הצלת חיים. הילדים המבקשים להיות ילדים. באמת ילדים ולא כלום.
״אשרי אדם המפחד תמיד….״