באמת שאתם צודקים. גם אתם, כולם צודקים.
אז על מה כל הבלאגן, הרעש, המלחמות?
ולמען האמת, אי אפשר לומר שהחיים, בזמן הזה, הם על מי מנוחות.
אין סוף קרבות בין צודקים, בכל תחום, ובכל דבר ועניין. וכל אחד מגן על צדקתו בחירוף נפש ממש.
אין דיאלוג, אין ניסיון להבין האחד את השני או למצוא פתרון ביניים.

מי אתה הצודק המודרני?
בעל חי תבוני, בעל בינת על, שאינו משתמש בחוכמה שלו, זו שניתנה לו במתנה, כדי לפעול, אלא, מונע מתוך פחד.
יצור תבוני, שנעל את בינתו בכספת, ואת המפתח השאיר בידי פחדיו. פחדיו אלה, שהפכו להיות השובים שלו.
אבל הצודק המודרני, אינו שונה מהצודק הנצחי – יצור תבוני, שנולד לחופש, ונכלא על ידו.
זועק ליציאה לחופשי, זועק: ״הלכה המדינה״, ״הלכה הדמוקרטיה״, ״לקחו לי את החופש״.
מפגין עצמו לדעת. על הסכנה המאיימת, על החופש שלו, על חייו – על צדקתו.

המפתח אצלך, בן אדם!
מה אתה צועק?
על מה אתה נלחם?
מי באמת מפעיל אותך?

כולם צודקים, כל כך צודקים.
אבל צדק, נעשה בין אדם לבין עצמו, לבין ערכיו, לבין מצפונו, לבין בוראו.
לא בין אדם לבין הסביבה שלו.
כי לצדק, שנעשה בין האדם לבין הסביבה שלו, יש שם אחר.  קוראים לזה אגו.

ומזווית ראייה נוספת, אפשר לקרוא לזה גם משבר אקלים… אבל זה כבר סיפור אחר.