...Since then and forever onwards
יש לנו הידע להתמודד מול הווירוס – הקורונה, ועוד מיני תחלואה שבאים על האדם ולא נמצא להם מזור, או מה שנמצא אינו רלוונטי, או יוצר תחלואה אחרת וגם אם תוחלת החיים עלתה. תרופה בטבעה אינה מעשה קסמים שבאה להחליף את מאמצי האדם וגופו. כל ציפייה או דרישה לקסם יביאו תלות, נכות, והגברת החולי.
אנו היחידים שמוכנים ויכולים לעמוד באמת עם הידע הזה, שנמצא אצלנו כיום, וכך הוא בא לידי ביטוי:
חלקו בפורמולות שכבר מוכנות ונמצאות בשימוש פרטי
חלקו בידע אבחנתי יוצא דופן למצבים רפואיים
וכולו מתוך ידע עמוק שרואה תמונה רחבה ומקיפה.
על הדרך אותה עברנו, על זו שעכשיו ועל זו שעוד נעבור – מסופר כאן.
לפעמים זה עלול להרגיש כאילו משהו מתפספס, אבל כנראה שזה עניין של בשלות. עניין של דרך. כשהאדם לא בשל, הוא ״לא מבין״ , כלומר: לא מסוגל להרגיש. כמו ילד קטן ששם את הידיים על האוזניים שהוא לא יכול להכיל את כל הרגש וצועק ״אני לא שומע, אני לא שומע״.
״אנשים לא מבינים רמזים. לא מבינים שיש לכם תרופה לווירוס. . . ״ אומר לנו כמעט כל אדם שנחשף לתוכן ולמהות שמוצגת כאן. אבל הפורמולה יוצאת הדופן הזו, לא נוצרה בעבור ווירוס כזה או אחר.
היא יצירה נוספת מתוך שלל היצירות בתיק העבודות שלנו. תיק זה נבנה בעשור האחרון מתוך ניסיון של למעלה מ 30 שנה.
30 שנה בלי הצלחה מסחררת ופרסום של ידע כזה? איך זה יכול להיות? ידע אמיתי, מקורי, שטבעו להוציא מקיבעון ומהקיים הוא לא דבר המתקבל בקלות ובזרועות פתוחות אף פעם, בדיוק כמו כל יצירת מופת שאת ערכה מגלים בפרספקטיבה של זמן או כשמגיע העת. הגיע העת?
ואולי פה טמון חוסר ההבנה.
כי כשמטפלים במכלול, לא מתייחסים לבעיה הקיימת על פני השטח כבעיה , אלא מתייחסים אליה כסימפטום שבא להעיר ולהאיר את הבעיה האמיתית בה צריך לטפל, ואותה נציג בחלק השני.
אז למה שלא נאמר בבירור כי יש לנו תרופה לווירוס – קורונה?
כי יהיה זה עוול לדרך ולהבנה הנחשפת דרכנו – לעולם.
לפורמולה הזו יש פוטנציאל להביא גם את הקורונה להיות נושא שולי שלא מאיים על אף אחד כמעט, וכשמבינים את הכיוון הזה, מבינים שמניית יכולות הטיפול שלה אינו רלוונטי, שהרי הפעולה ההיקפית שלה היא זו שגורמת לאדם להגיע לרמת ריפוי עליונה בכל הרבדים, והיא הפעולה העיקרית.
זה כמו לומר שיש לנו טנק נגד טיל מסוים, כשבעצם יש לנו את המפתח להביא שלום עולמי.
וכשיש לך שלום עולמי – מה רלוונטי בטנק שמגן מפני טיל אחד יחיד וספציפי בזמן שאתה עומד מול צבאות רבים ושונים ולכל צבא מיליוני סוגים של טיליםִ?
ובכל זאת, רק כדי שלא להגיע למצב חוזר של חוסר בהירות, נציין בדיוק את יכולת הטיפול שלה
אם תרצו אפשר לקרוא לה אנטי פתוגנית – כלומר נוגדת את מחוללי המחלות.
ובפירוט מדויק יותר, הפורמולה היא:
– אנטיספטית , ובכלל זאת גם נוגדת היצמדות של פתוגנים לחומרים, באמצעות יצור של שכבת הגנה שמאפשרת להם להישאר עמידים ולהגדיל את יכולת ההתפשטות שלהם
– אנטי דלקתית
– אנטי בקטריאלית
– אנטי אלרגית
– אנטי מיקרוביאלית
– אנטי ויראלית על כל הסימפטומים הנלווים כולל מחלות חום ויראליות ועייפות כרונית על רקע ויראלי
– היא מסייעת בזמן התפרצות מגיפה ומסייעת להחלמה ממחלות מדבקות וקשות.
– היא מעוררת ומחזקת את המערכת החיסונית של הגוף ומסייעת לו לעמוד מול כל פתוגן, גם בזמן התפרצות מגיפה.
– מסלקת פסולת ורעלים ממערכת חילוף החומרים בגוף
– היא מטפלת בזיהומים באופן כללי ובפרט בכאלו של דרכי הנשימה, זיהומים ויראליים וזיהומים כרוניים.
– במערכת הנשימה – מקלה על מצבים של גודש, ליחה, שיעול, ברונכיט וכד׳.
– מצוינת לטיהור האוויר בחללים בהם נמצאים אנשים חולים ו/או מעשנים.
– מייצרת הרגעה מנטאלית שהיא אחת הגורמים להחמרת מצבי תחלואה, מטפלת בעייפות נפשית ומגבירה את היכולת להתחזק מבחינה נפשית ולהתמודד עם מצבי חולי.
אין ספק שאילו טענות מרחיקות לכת למשהו שאינו מוכח בשפה המדוברת היום – השפה אותה המציא האדם – וכולם אומנו לדבר בה ולחשוב בה, כאשר הם שוכחים את שפת האם איתה באו לעולם.
כל אדם היום – ללא קשר לעיסוקו, השכלתו, ניסיונו, ידיעותיו – אומן לשאול את השאלות: ״יש לזה אישור של הFDA?״ ״עשו על זה ניסויים?״ ״מה ההכשרה שלכן?״
כמה אתה מבין באמת מה אתה שואל, בן אדם?
ואם יש אישור ואם עשו ניסויים – מה זה אומר? שזה עובד? שזה בריא? שזה מה שאתה צריך?
מי מחליט שזה ראוי? מה מותר? מה אסור? מי יודע? למי אתה באמת מאמין היום, בן אדם? למי באמת אפשר להאמין היום, בן אדם?
למעלה מאלף ניסויים נערכים היום במקביל בעולם, בחיפוש אחר תרופה. בהשקעות עתק, תחרות, אגו, ובעיקר ירייה באפילה. קטנים אנו מלעמוד בשורה הזו. המאמץ שלנו הוא תמים.
אם יש לך ילד גאון שפותר משוואות בלתי פתירות, וממציא המצאות בלתי נתפשות –ולא ניגש למבחנים שאמורים לאשר זאת – האם זה מבטל את יכולותיו? ואם יש לך פורמולה שפותרת בו זמנית שילוב של תחלואות -פיתרון שמבחינת המדע הקיים הוא בלתי אפשרי – האם יכולותיה של הפורמולה מתבטלת רק מפני שלא מאשרים לה לגשת למבדקים המאשרים?
ועכשיו קל יותר יהיה להבין מדוע ״תרופה לקורונה״ הפכה לסיסמא ריקה מתוכן.
סיסמא שמשמשת היום ככלי כדי לפתוח מערה, שכשנכנסים אליה קיימת ״הזדמנות״. ״הזדמנות״ לעשות כסף, ״הזדמנות״ לעשות טוב, ״הזדמנות״ להשפיע, ״הזדמנות״ לשלוט, ״הזדמנות״. . .
אומרים אותה, נכנסים, ודלת המערה נטרקת עליך, כי ה״הזדמנות״ הזו היא אשליה.
לאדם יש את הכוח לעשות סדר, בסדר שהוא עצמו קבע ואישר, אך לא בסדר של הטבע. לעולם לא בסדר של הטבע.
חופש הביטוי איננה רשות שניתנת לאדם בתוך משטר כזה או אחר, כשם שהחופש לרדוף אחרי התרופה / הריפוי של עצמך, אינו נדרש לאישור מרשות כזו או אחרת.
אילו הזכויות הבסיסות של האדם, איתן הגיע לעולם, אך אם יפקיד אותן בידי אדם או גוף אחר – שלא יתפלא כי חייו אינם באמת בשליטתו.
האם באמת האשמה באיבוד השליטה, מקורה באי הוודאות או שהיא ורק היא החופש עצמו?
הפתרון לא נמצא בהדחתו של מנהיג זה או אחר, או במרד בגופים קיימים. פתרונות כאלה רק מרחיקים מהעיקר.
הפתרון נמצא בזכותו של האדם לתבוע את הזכות הבסיסית, לאפשר לכל ריפוי לבוא לידי ביטוי בשיח ובשקיפות.
הריפוי יבוא מכל מקום והמקום הוא אי הוודאות
בני האדם עדיין אבודים, וגם בתוך עצמם, מחכים עדיין שמישהו יציל אותם; ראשי מדינות העולם כולו מנסים בכל כוחם לשמור על ניהול מסוים, שלא לאבד שליטה בתוך המצב הכאוטי הקיים, כשעדיין נותר עוד מעט אוויר לנשימה; תעשיות מנסות לשרוד, ובשלב זה אף אחד לא יכול להעריך את הנזק שנגרם.
כל העמדות מתרכזות במלחמה נגד הכתר והניסיונות לנצח אותו.
ואתה, למי אתה שייך? מי הוא ה״מושיע״ שיצליח לנצח אותך? המדע? הפגנות המוניות? מומחים? המצאות? מערכת הבריאות? מערכת הביטחון? המערכת הכלכלית? המערכת הפוליטית?
לאיזה תחום המשבר הזה נכנס?- משבר כלכלי? משבר אקלים? משבר במערכת הבריאות? אולי בחינוך?
מה עשינו לא בסדר? מי אשם?
היינו אצל כל המומחים, לא מוצאים את הבעיה, מה יש לאדם? ממה הוא סובל? מה האבחנה?
האבחנה?
אדם יקר, זהו משבר אמונה!
אמונה שאיתה, ורק איתה בא האמון. ואמון, שבילתו לא תהייה האמונה.
האמונה, זו ששוב יצאה מן האופנה, ואיבדה את מעמדה הנצחי בעידן הזה. המשבר הזה לא פוסח על אף אחד ואין היום מי שיכול באמת להתהדר באמונה אמיתית.
שוב האדם, בעודו שועט, במאות השנים האחרונות,אל רעיונות חדשים שמלהיבים ומרגשים אותו, אל טכנולוגיה מתקדמת, עתידנית, רפואה מודרנית – לעבר מה שהאמין כי גילה והפך לקדוש, כי אולי זה יציל אותו. ובשעטתו זו – נפלה מעגלתו האמונה הבסיסית ואיתה האמון שלו בעצמו – בטבע הגדול ובאפסותו הוא. היא נותרה מאחור כזיכרון, שהפך אותה להיראות מיושנת, פרימיטיבית ובלתי נשלטת. האמונה הזו שיש לה תמיד קונוטציה דתית אמורפית.
ועכשיו, אחרי שנותרת אבוד ותלוי באוויר, אתה מרגיש שאין דבר אמיתי בעולם מלבדה, ולא נותר לך אלא לחזור על עקבותייך בצניעות, ולאסוף אותה אל חיקך בידיעה, שהיא הבסיס לכל. אמונה זו – שהאדם מתבייש בה היום כל כך וחבויה עמוק עמוק בתוכו, מכוסה היטב שאיש חלילה לא ייראה, לא יגלה – אליה הוא נדרש. לחבק אותה ואת עצמו ולהוציא אותה ממקום המסתור שלה בתוכו וללכת לאורה.
(את הבושה הזו בלהיראות מטומטם, לא מעודכן, לא אופנתי מתאר יפה האנס קריסטיאן אנדרסן בסיפור ״בגדי המלך החדשים״, כשכולם רואים שהמלך עירום אבל רק ילד קטן מעז לומר זאת בתמימות ובטוהר).
אותה האמונה, שניסה האדם ב ״יציאה שלו אל החופשי״ להפוך לזיכרון רחוק, שלא באמת קשור אליו – והותיר ממנה אין סוף סיסמאות, משפטים, פתגמים ואמרות מהקודקס הנצחי שבהן הוא מתהדר, אך נותרו ריקות ממעש.
איזה חיסון או תרופה אפשר למצוא במלחמה של האדם באי הוודאות? במלחמה שלו באמונה האקסיומטית? האם באמת ניתן לפתח נוגדנים מולה? או שהמשוואה היא בדיוק אותה משוואה של התרופות ושל הידע הבראשיתי שיורד אל העולם היום דרכנו, בשפה מותאמת לימינו אלה, שהפתרון שלה הוא חיזוק המערכת החיסונית של האדם שתוכל לעמוד איתנה מול החיים באשר הם, כשאי הוודאות היא הידיד היקר לו ביותר ולא אויב שמלחמה בו הוא הפסד, אובדן, כאב ומוות ידועים מראש.
חיזוק המערכת החיסונית הרעועה היום של האדם לא מתקיימת באמצעות נטילת ויטמין כזה או אחר.
המערכת החיסונית של האדם, זקוקה, לפני הכל, לאמון ולאמונה. שלו בעצמו, שלו בגופו, שלו באי הוודאות, שלו בטבע, בטיבו ובטבעו, ולא בדבר מלאכותי שאינו אלא אחיזת עיניים.
התרופות שלנו הן מתנה לאדם אם יבחר בהן, שילוו אותו ויסייעו לו בהשבת האמון והאמונה.
ואיך יכול להיות שתרופות מחזירות אמון ואמונה?
כי כאשר מטפלים בכל הרבדים כיחידה אחת, מביאים את הגוף, את התודעה ואת הרגש למקום של איזון,
ונעזרים אך ורק באמת – אמת החומר, אמת הרוח, אמת הרגש – רק אז, אפשר להגיע לשלמות, לריפוי אמיתי וממנו תצמח פתיחות שתיתן מקום לאמון ולאמונה.
• אמת החומר: חומרים טהורים שלא עברו מניפולציות ולא ניסו לשנות בהם כלום, אלא לקחו אותם, זיהו את חכמתם והשתמשו בהם להפעלת המשוואה כולה.
•אמת הרוח: הרוח האמיתית כפי שהיא ולא שלנו – של הצמחים, של העולם, של בוראו. והיא זו ששורה עלינו ומביאה אותנו לאיזון ולצמיחה רוחנית
• אמת הרגש: המוכנות וההסכמה לתת לרגש האמיתי להתקיים בלי שיקולים, בלי דפוסים מושרשים ולרפא את כל מה שהודחק והוסתר, ולשחרר את הרגש האמיתי לחופשי.
וכשכל אחד מגיע לאיזון האישי שלו – לא איזון ברמה אחידה לכולם – אלא איש איש ברמתו הוא, רק אז, שילוב הרמות יוצר תמונה אחת אחידה ושלמה כמו פאזל מושלם.
ואם להיות קונקרטי – כשרואים את הווירוס משתולל – מבינים שהוא אחד הסימפטומים שבא להעיר ולמקד אותנו בבעיה האמיתית – שהיא חוסר האמונה הקיימת. חוסר האמונה, הגוררת אחריה את חוסר היכולת לקבל את אי הוודאות.
כדי לחזק את האמונה, האדם צריך לחזק את עצמו, את כולו, להיות יציב מספיק בתוכו, כך שכל הסחת דעת, כל ספק מזויף שמגיע בדמות כזו או אחרת ומנסה להטביע את הסירה הזו – יכשלו, כי היציבות שלה כל כך חזקה, כל כך מבוססת, כל כך שורשית – כך שהערעור שלה הוא בלתי אפשרי.
כך גם דרך הפורמולות שלנו – מי שמנסה לתקוף את המערכת החיסונית של הגוף, בין אם יהיה וירוס בשם כזה או אחר, ובין אם יהיה חיידק או כל מה שלא יהיה – יכשל, כי המערכת יציבה וחזקה כל כך, עד שהיא יכולה להתמודד עם פתוגנים מכל הסוגים ובכל הרמות.
באמצעות הידע הזה באנו להשיב את האמונה האוניברסלית, את האמונה הפרקטית שהיא האמונה הבסיסית ביותר – להאמין במה שאתה רואה שעובד, ולא משנה מה אומרים לך.
את האמונה בעליונים ואת האמונה על הקרקע, את האמונה שמוכנה תמיד לעמוד במבחן המציאות, בכל דקה ובכל דבר. שילוב שהעולם כל כך צמא לו כיום מחד, וכל כך מפחד ממנו מאידך.
הסיסמא לפתיחת הדלת של המערה בה שוכנת אי הוודאות ושם גם נמצאים ידע אינסופי, תקווה, פתיחות, דרך, שקט, שפע, ריפוי – היא המילה אמונה.
אמונה לא מקבלת שאלות, אמונה נותנת תשובות עכשיו והרגע ולתמיד.
הטקסט הכתוב לעיל מורכב משני חלקים. הראשון – ראוי לו שיהיה השני, אבל רמת הקשב של האדם היום, המותקף ומתקיף עצמו מכל עבר באינפורמציה – לא מאפשרת לו להגיע אליו.
לכן, החלק הראשון יגיד בבהירות את מה שכולם מייחלים לו, אבל עדיין במעשה צריך יהיה להסכים להתחיל ליישם את החלק השני בתחילה כדי לקבל את הראשון.